ביום חמישי, 27 במאי 2010, התקיים כנס ראשון מסוגו שדן בהתפתחויות העתידיות של תעשיית ההיי-טק, ובהיבטים הקשורים לתעשייה בחברה הערבית. הכנס התקיים במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה.
לכנס הגיעו כ- 300 אנשי היי-טק ערבים, מהם מנהלים ומפתחים מנוסים, בוגרי טכניון ואוניברסיטאות טריים, מחפשי עבודה וסטודנטים. הכנס איפשר מפגש מקצועי בין אנשי המקצוע וחברות טכנולוגיה מובילות כמו אינטל, צ'קפוינט,HP Software, מלנוקס טכנולוגיות, גוגל, MITsoft, גליל סופטוור, בבקום, SAP, וכן נציגי קרנות הון סיכון: וולדן, BRM ואל-בוואדיר.
הכנס סימל עליית מדרגה בהתהוותה של קהילת אנשי ההיי-טק הערבים בישראל. הן ברמת התכנים ושיתוף הפעולה עם החברות המובילות, והן מבחינת ההשתתפות המאסיבית של אנשי היי-טק ערבים. רוב החברות המציגות בכנס הביעו את התפעלותן מכמות הנוכחים, ואת העניין הרב שיש להן בחשיפה יותר גדולה לקהילה המקצועית הזו. חלק מהחברות כבר פנו בבקשה לגיוס אנשים ממשתתפי הכנס.
את הכנס יזמה חברת צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית (חל"צ) מנצרת, הפועלת להקמת מרכזי היי-טק ביישובים ערביים במטרה לשלב מאות מהנדסים ומהנדסות ערבים בתעשייה. לארגון הכנס היו שותפים חברת אינטל, המעסיקה עשרות מהנדסים ערבים במרכזי הפיתוח שלה בישראל, וארגון בוגרי הטכניון, הרואה בקידום העסקת בוגריו הערבים במקצוע מטרה חשובה ביותר.
יוסי שנקלר , מנכ"ל מרכזי הפיתוח באינטל ישראל, פתח את הכנס בברכות למארגנים ולמשתתפים: "אין ספק כי הטכנולוגיה חוצה גבולות, לאום ודת. אינטל חורטת על דגלה את נושא ה-Diversity (מגוון של מועסקים מכלל מגזרי החברה) כחלק מערכי החברה. מגוון מיושם הן בתהליכי הגיוס והן בתהליכי פיתוח וקידום, תוך מדידה מתמדת. כחלק מתרבותנו הגלובלית וכחלק מהאתגרים הלאומיים שלנו, אנו מעסיקים בחברה עובדים מכל מגוון התרבויות והדתות בארץ, ביניהם יהודים, חרדים וערבים, ואנו מאמינים שבכך אנו תורמים גם למדינה וגם לצמיחתנו העסקית".
אייל קפלן, יו"ר ארגון בוגרי הטכניון ושותף מנהל של קרן וולדן, הכריז בברכתו על הקמת פרויקט של מנטורים מבין בוגרי הטכניון.
יו"ר הוועד המנהל של צופן ד"ר רמזי חלבי, קרא לשת"פ אסטרטגי בין הסקטור הפרטי והמגזר השלישי לקידום המעורבות של הערבים בכלכלת הידע בישראל.
מר איימן סייף, יו"ר הרשות לפתוח כלכלי של המגזר הערבי במשרד ראש הממשלה, ברך על המפגש גדול המימדים והראשון מסוגו, והכריז על תמיכת הרשות במימון לתכניות צופן להסבה והתאמה של אקדמאים ערבים לתעשיית ההיי-טק.
את המושב הראשון שעסק בטכנולוגיות מתפתחות, פתחה שלומית הרט, סמנכ"לית אזורית בגרטנר, אשר סקרה שלושה תחומים מתפתחים: וירטואליזציה (virtualization) ומחשוב ענן (cloud computing)mobile computing ,,social networks, כאשר המגמות הדוחפות מחשוב ענן ווירטואליזציה הן הדרישה לתפעול "ירוק" של מרכזי IT. הכוון הכללי הוא לאפשר ששירותי ה-IT יסופקו כשירות מתוך האינטרנט, ובכך ייעול השימוש בשרתים ושאר משאבים צורכי אנרגיה.
אייל וולדמן, יזם, מנכ"ל נשיא ויו"ר Mellanox Technologies, סקר את האתגרים שוירטואליזציה ומחשוב ענן מעלים לחברות כמו מלנוקס, שמתמחה בפיתוח של רכיבי תקשורת המאפשרים חיבור מהיר של כל הרכיבים בסביבת ה"ענן"..
מוחמד זחלקה - CTO של חברת MITsoft הפועלת בנצרת ומספקת שירותי פיתוח תכנה, סקר את ארכיטקטורות התוכנה התומכות בוירטואליזציה, כולל מערכות ההפעלה והדרישות ממפתחים בסביבות אלה.
מחברת גוגל ישראל הרצה ד"ר טל כהן, אשר דיבר על המיזוג (convergence) המתהווה בין עולם המובייל לאינטרנט. טל כהן הציג את ההיסטוריה שבה הבחינו בין הדפדפן של האינטרנט לאפליקציות השולחניות, והראה שכבר היום יש רבים שמשתמשים אך ורק באפליקציות שנמצאות באינטרנט (כמו gmail ו Google docsוכו'). ובכך ההמשך הטבעי הוא שלא יהיה קיים כל הבדל בין אפליקציה שרצה על המחשב לאפליקציית אינטרנט, ד"ר כהן גם הציג פיתוחים עכשוויים בסטנדרטים של האינטרנט, המאפשרים לכתוב אפליקציה אחת שתפעל הן על המחשב, הטלפון הסלולרי, והן על הטלוויזיה.
המושב השני בכנס התמקד במגמות עסקיות בהיי-טק והשפעתן על התעסוקה, ראשון הדוברים היה נביל סכראן – מנהל הנדסה באינטל, אשר תאר את סביבת הפיתוח בחברה גלובלית כמו אינטל, בה פיתוח טכנולוגיה נעשה במרכזים היכולים להיות פרושים בין קליפורניה, מלזיה, הודו וישראל. נביל סכראן דיבר על מתודולוגיות לשיתוף עבודה.
חביב חזאן, שותף מייסד ומנכ"ל קבוצת אלבוואדר - קרן השקעות לעסקים בחברה הערבית, אשר הוקמה לאחרונה בהשקעה של 170 מיליון ₪, הציג את הדרישות מסטארט-אפיסטים בפגישתם עם משקיעים. הקרן מכירה בעובדה שלחלק מהיזמים חסרים הניסיון העסקי או המשאבים לביצוע כל הניתוחים הנדרשים, ולכן פועלת בשלב ראשון להצמדת מנטור או יזם מנוסה שמלווה את היזמים החדשים.
עודד גונדה, סמנכ"ל מוצרי אבטחת רשתות בצ'קפוינט, התייחס בדבריו לאתגרים העומדים בפני חברה ישראלית המוכרת למיליוני לקוחות מסוגים שונים בכל העולם, ופועלת בסביבת פיתוח מבוזרת בכל העולם. לדבריו, ההצלחה בהתמודדות עם האתגר היא בשיתוף המפתחים במכירות, הנגשת המפתחים ללקוחות, וביצירת חוויות ותנאים לעידוד עובדים בעלי יוזמה לפיתוח רעיון ללא קשר לעבודת היומיום, תוך שימוש בשיטות עבודה מיוחדות.
היות והחברה הערבית מהווה פוטנציאל לפעילות של near-shore עבור חברות ישראליות, שכבר התנסו במיקור חוץ, כולל במדינות מרוחקות כמו הודו וסין, התקיים בנושא מושב אשר אירח גם את אלעד נעמן, מנהל מיקור-חוץ ב-HP ,Software לאחרונה חתמה HP הסכם לפיתוח משותף עם גליל סופטוור, החברה הערבית הגדולה היום בתחום ההיי-טק הממוקמת בנצרת.
נעמן הדגיש את הפירמידה ההפוכה של ארגוני פיתוח היום. בעוד שלפני עשור מפתחי הקוד היוו 80% מקבוצת הפיתוח, הרי היום רק 15% מהתקציב של הפיתוח הולך למפתחי הקוד. לעומת זאת התפתחו מקצועות רבים סביב קבוצת הפיתוח, אשר להם חלק נכבד בייצור המוצר. קבוצות אלה כוללות אנשי בדיקות, אנשי פיתוח אפליקציות, ואנשי תמיכה טכנית שמהווים את החוליה המקשרת עם הלקוח, ומקצועיותם קריטית להצלחת המוצר.
המושב השלישי עסק בהזדמנויות להיי-טק בחברה הערבית. יוסי כותן, מנהל מרכז הפיתוח וההכשרה של צופן בנצרת, התייחס בדבריו לסיבות והעקרונות המביאים את צופן להתמקד בהבאת היי-טק ליישובים ערבים, ואת הייחודיות של מסלולי ההכשרה של צופן, אשר בזכותם מצליחים 85% מהבוגרים להשתלב בתעשייה לאחר סיום המסלול.
במושב השתתפו גם שלוש החברות המתמחות במתן שירותי תוכנה במודל של אינשור, שהציגו את החזון שדחף אותן להקים מרכזי פיתוח מבוססים על אקדמאים ערבים. ותיארו את השילוב של שלושת המרכיבים שהביאו לתנופה יחסית בהקמת חברות בחברה הערבית, והם הידע, המימון והשוק. במושב זה דיברו: אינאס סעיד - מנכ"ל Galil Software, ארז בנוביץ - מנכ"ל MITSoft, ונעמי אשכר - סמנכ"ל פיתוח באבקום.
בשם עמותות השותפות לצופן בתחומים של גיוס והשמה של אקדמאים, דיבר יאסר עוואד, מנהל פרוייקט יצוג הולם והעדפה מתקנת– מסיכוי, אשר הדגיש שהצעד הנחוץ בלובי מול הממשלה בתחום הייצוג ההולם, הינו הרחבה של חובת העסקת ערבים גם בפרויקטים של מיקור חוץ של הממשלה. סמנכ"לית עמותת קו משווה, יעל קאהן-שרון, דיברה על הצורך של האקדמאי הערבי לשפר את מיומנותיו לקראת עבודתו בחברה רב תרבותית.
מנכ"לית ארגון בוגרי הטכניון, פנינה זיו, קראה לחברות ההיי-טק המבוססות לאפשר לסטודנטים המסיימים, לבצע פרויקטים אצלן כדי לרכוש הניסיון הראשוני הנדרש ע"י התעשייה.
