חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אינטל, HP, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת וושינגטון, האוניברסיטה העברית בירושלים וכ- 60 אוניברסיטאות נוספות ברחבי העולם, עשו יד אחת ליצירת PlanetLab
(www.planet-lab.org
), שהנה סביבת ניסויים פתוחה וגלובלית, שתפעל מעל האינטרנט ושנועדה לפיתוח יישומי ושירותי אינטרנט מתקדמים בהיקף כלל עולמי.
PlanetLab משמשת לפיתוח יישומים ושירותים שיושקו בשנים הבאות, והיא תשמש כדי לחקור איזה טכנולוגיות ליבה יידרשו כדי לתמוך ביישומים אלה.
הרעיון הוא כי בהוספת תובנות חדשות לתוך הרשת ניתן יהיה לשדרג את האינטרנט כדי לטפל במשימות חדשות. לדוגמא, חוקרים משתמשים ב- PlanetLab כדי לגלות איך לזהות ולחסום במהירות וירוסי מחשב, ואיך להבטיח כי נתונים מקוונים לא יאבדו או יושמדו.
פרופסור דני דולב מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר את הסיבות להקמת PlanetLab: "האינטרנט הפסיקה להיות סביבת מחקר והפכה לדרך חיים עבור מרבית העולם. כדי להמשיך ולקדם את טכנולוגיית הרשת הכלל עולמית, יש ליצור סביבת מחקר עצמאית ונפרדת. PlanetLab היא התשובה לכך. PlanetLab מאפשרת לחוקרים לבחון ולהטמיע טכנולוגיות חדשות בסביבה גלובלית, בלי להפריע לסביבת העבודה השוטפת של האינטרנט. אנו גאים להיות חלק ממאמץ זה, עם יכולת לעבוד יחד עם חוקרים ברחבי העולם במאמצי פיתוח משותפים בסביבת אינטרנט אמיתית. אנו צופים קדימה להטמיע את הטכנולוגיות אותן אנו מפתחים ולהכשיר את תלמידינו לקבל את תחושת הרשת האמיתית במירוץ שלהם לדור הבא של הרשת הגלובלית".
הפריסה ההתחלתית של PlanetLab כוללת 100 צמתים ברחבי העולם, כשהמטרה היא לגדול ל- 1,000 צמתים. היעד לטווח הרחוק הוא ש- PlanetLab תהפוך לקונסורציום המתקיים בכוחות עצמו ללא מטרות רווח.
הקמת PlanetLab
PlanetLab נולדה כאשר מדעני Intel Research קיימו מפגש בו השתתפו חוקרי מערכות מבוזרות ורשתות מובילים, לדיון על הופעתם של שירותים ויישומים גלובליים באינטרנט ובהשפעתם על המחקר. הקבוצה בחרה בצוות ליבה שיתכנן ויפרט את הארכיטקטורה הראשונית של PlanetLab, ו- Intel Research סיפקה מענקי ציוד ראשוניים להקמת 100 הצמתים הראשונים ומספקת תמיכה תפעולית עד להבשלת הפרוייקט.
PlanetLab פתוחה כיום למוסדות מחקר וחינוך, ובכלל זה למעבדות מחקר תעשייתיות, הרשאים להצטרף תמורת תרומה של מחשבים ורוחב פס.
