פריצות דרך מדעיות ברפואה !!!

יגאל נזר מקבל את הפרס הראשון התחרות מידי נשיא המדינה חַיאֵל רדר ויוגב אורנשטיין מקבלים את הפרס הראשון מידי נשיא המדינה הזוכים בתחרות מדענים צעירים 2008 בטקס הסיום בבית הנשיא

ירושלים, 19 במרץ 2008 – ביום רביעי ה- 19.3.08 נערך בבית הנשיא טקס הענקת פרסים מרגש לזוכים בתחרות 'מדענים ומפתחים צעירים בישראל'. בטקס נכחו נשיא המדינה שמעון פרס, שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'דלה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בני אלון, נציגים מאינטל, המתחרים ובני משפחותיהם.

התחרות מתקיימת זו השנה ה-11 במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים והיא מאורגנת על-ידי צוות המוזיאון בעזרת יחידת נוער שוחר מדע באוניברסיטת ת"א, בשיתוף מנהל מדע וטכנולוגיה של משרד החינוך, ובחסות חברת אינטל.

השנה הגיעו לשלב הגמר למעלה מ- 60 בני הנוער. התלמידים חקרו, פיתחו והמציאו פרויקטים בתחומי המחשבים, מדעי החברה, פיזיקה, מדעי הטבע והחיים, טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, כימיה, סביבה היסטוריה ומדעי הרוח.

חַיאֵל רדר ויוגב אורנשטיין יחד עם יגאל נזר, הם הזוכים במקום הראשון בתחרות השנה. הפיתוח של חיאל ויוגב, תלמידי קריית חינוך מעיין – שחר בקיבוץ עין החורש – מערכת ממוחשבת לאבחון נקודות חן מסוכנות וזיהוי שומות סרטניות, הינו פתרון יישומי ופרקטי המהווה שכלול של הבדיקה הקיימת כיום, ומאפשר צמצום שגיאות וטעויות אנוש הכרוכות בשיטה הנוכחית באמצעות הגעה לרמת דיוק גבוהה יותר. המערכת הייחודית מבוססת על מצלמת אינטרנט פשוטה המצלמת את השומה ומבצעת ניתוח של התמונה לפי שיטת ארבעת הגימלים: גודל, גוון, גיאומטריה וגבולות. במידה ועיבוד הנתונים מצביע על סבירות גבוהה לזיהוי שומה חשודה, משגרת המערכת התראה. בנוסף, באמצעות אחסון במסד נתונים רפואי, מאפשרת המערכת קיום מעקב שוטף אחר הבדיקות שביצע המשתמש על ידי השוואתם עם נתוני בדיקות קודמות.

צוות השופטים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים 2008 קבע כי בפיתוח החדשני והמקורי תרמו חיאל ויוגב להתקדמות ולפריצת דרך של ממש בתחום. הפתרון המהווה התקדמות משמעותית בגילוי וזיהוי שומות סרטניות יוכל לשמש אבן פינה לפיתוח עתידי של מערכות מורכבות יותר לאבחון נגעי עור נוספים.

עבודת המחקר של יגאל נזר מהגימנסיה הריאלית ע"ש קררי בראשון לציון, התמקדה בקשר בין פוליאמינים לבין גדילה תאית – אחד מתהליכי החיים הבסיסיים ביותר. פוליאמינים הם שרשראות פחמניות בעלות תפקיד מרכזי בתהליכי גדילה וחלוקה של תאים בריאים וממאירים, אשר ריכוזם מפוקח ע"י מנגנונים מורכבים, ביניהם החלבון Antizyme Inhibitor (Azl). במהלך המחקר הוחדרו לתאי עור של עכבר הגן Azl ואחריו הגן המדווח, בשיטת טרנספקציה (החדרת מקטע גנטי זר לתא) ונבחנה השפעת התאים על ביטוי החלבון Azl. יגאל מצא שהחומרים סרום ו- Epidermal growth factor, מביאים לעלייה בביטוי של Azl, הממלא תפקיד של בקרה חיובית על רמות פוליאמינים בתא, ובנוסף הצליח לזהות במחקרו רצף ספציפי באזור הבקרה של הגן Azl, המגיב לסימני הגדילה המצויים בסרום התא.

צוות השופטים בתחרות קבע שהתעניינותו המעמיקה והמקצועית של המדען הצעיר בעבודת המחקר שלו הובילה לממצאים בעלי תרומה מבורכת, המקרבים את היום בו ניתן יהיה לפתח תרפיות אנטי סרטניות, ספציפיות ובטוחות המבוססות על פוליאמינים.

למקום השני בתחרות הגיעו שתי עבודות מחקר מעניינות: אמיר ששון, תלמיד תיכון "אור תורה סטון" רמות בירושלים, עקב בעבודתו מתחום המשפט אחר תופעה המכונה "המהפכה החוקתית" וביקש לבדוק האם מדובר במציאות או באשליה? מחקרו התמקד בשתי סוגיות מרכזיות הקשורות לנושא דת ומדינה: גיוס בחורי ישיבה ושאלת "מיהו יהודי", תוך בחינתן לאורך ציר הזמן – לפני קבלת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק בשנת 1992, אחריהם ובימינו. אמיר הגיע למסקנה שהמהפכה החוקתית אכן התרחשה וכי היא בעלת השפעות נרחבות וניכרות הן ביחס לציבור הישראלי והן ביחס לכנסת ולממשלה, זאת לצד גידול משמעותי בעוצמת בית המשפט העליון בכובעו כבג"צ.

יניב שדה, מהתיכון למדעים ולאומנויות בירושלים, חקר את פשר הסינסתזיה באמצעות מודלים של רשתות עצביות. הסינסתזיה היא תופעה בה גירוי בחוש אחד מעורר תחושה גם בחוש אחר, המהווה תחום מחקר חשוב להבנת התפתחות המוח, יכולות למידה והסתגלות והאופן בו אנו תופסים את העולם. יניב פיתח מודל של רשת נוירונים לתיאור התופעה, המייצג שני אזורי מוח המקבלים קלטים תחושתיים שונים, כשהקשרים בין האזורים מתפתחים לפי כללי למידה המשפרים את ייצוג המידע במערכת. בין תוצאותיו המעניינות של המחקר - חסך תחושתי עשוי לגרום להתפתחות סינסתזיה וכן הממצא לפיו פלסטיות (גמישות) גדולה בין תאי העצב, קרי, יכולת לימוד מהירה, עשויה אף היא להוביל להתפתחות סינסתזיה.

את המקום השלישי בתחרות חולקות במשותף שלוש עבודות מחקר:

ענבל פליישר, אלון גלבר ורועי שחר, תלמידי תיכון"שרת" בנתניה, פיתחו מערכת ממוחשבת לאבחון ולטיפול בפצעי לחץ - אזור של נמק בעור שנוצר כאשר רקמה רקה נלחצת בין עצם לבין משטח חיצוני קשיח למשך תקופת זמן ממושכת.

עבודת מחקר נוספת, בתחום החלל, היא של יורי רוז'נסקי, חייל, בוגר מכללת אורט גבעת רם בירושלים שחקר התפלגות חומר אפל וחורים שחורים סופר – מאסיביים במרכזי גלקסיות, שהיווצרותן נמצאת בחזית המחקר האסטרופיזיקאי כיום.

דורון לוין, תלמיד תיכון מקיף אמי"ת באר שבע, שזכה אף הוא במקום השלישי בתחרות, חקר בתחום הפיזיקה הקוונטית את תופעת הקוהרנטיות, המהווה מדד ליכולת של חלקיק לבטא מידע.

6 פרויקטים נוספים זכו בציון לשבח.

יצחק (קיקי) אוחיון מנכ"ל אינטל ירושלים הנמנה עם חבר השופטים, מציין בסיפוק: "אינטל תומכת בתחרות בהאמינה ביכולת ובפוטנציאל הגלום במשתתפי התחרות, שהינם בעלי ידע, סקרנות, רצון לחקור ולהתמודד עם אתגרים אינטלקטואלים. העבודות שהם הכינו מדגימות זאת היטב. אני בטוח שמתוך קבוצה זו יצמחו מדענים חשובים ובתחומים שונים שיתרמו רבות לעתידה של מדינת ישראל".

67 בני הנוער, מכל רחבי הארץ, השתתפו ב"מרוץ המדעי", חקרו, פיתחו והמציאו פרוייקטים בתחומי מחשבים, מדעי החברה, פיזיקה, מדעי הטבע והחיים, טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, כימיה, סביבה היסטוריה ומדעי הרוח. 120 עבודות הגיעו השנה לשלב הגמר בתחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2008", שמארגן ומקיים מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, בחסות "אינטל" ובשיתוף משרד החינוך.

3 המדענים הצעירים שהעפילו למקום הראשון, זכו במלגת לימודים מחברת אינטל, המשקיעה מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם בתוכניות המקדמות את החינוך לטכנולוגיה ולמדעים, ונותנת חסות לתחרויות מדענים צעירים בעולם כולו ובמיוחד בישראל. המדענים הצעירים זוכי המקומות הראשונים והצל"שים, ייצגו את ישראל בתחרות Intel Isef היוקרתית מסוגה בעולם, הנערכת בארה"ב.

'מדענים ומפתחים צעירים בישראל' היא תחרות של פרויקטי מחקר ופיתוח שנעשו ע"י נערים ונערות בגילאי 20 –15, מרחבי הארץ בתחומי המדע, הטכנולוגיה, מדעי החברה והיסטוריה. התחרות היא חלק משתי תחרויות בינלאומיות רבות מוניטין: Intel ISEF האמריקאית ותחרות מדענים צעירים של האיחוד האירופאי. שתי התחרויות זוכות להערכה בקרב הקהילה המדעית העולמית ומתקיימות כחלק מתוכנית רחבה של מדע וחברה המעודדת צעירים להתמקד בלימודי מדע וטכנולוגיה. עבור בני הנוער מאפשרות התחרויות יצירת אינטראקציה חוצת גבולות בתחום המדע, החשובה להתפתחות הקהילה המדעית, ומהווה הזדמנות למפגש עם הדור הבא של המדענים בארצות שונות.